אז מה את עושה בחיים?”
שאלה אותי אישה בשנות ה-80 לחייה בבית קפה שכונתי בעיירת פיתוח כשראתה אותי יושבת עם לפטופ ואוזניות.
מראה מאוד לא אופייני לאזור.
“אני מקשיבה לאנשים” עניתי.
“מה? זאת העבודה שלך?” שאלה הגברת בפליאה, תוך הרמת גבות. “איזה מין עבודה זאת? מה, את פסיכולוגית? אז למה יש לך מחשב ואוזניות?”
“אני לא פסיכולוגית,” עניתי עם חיוך. “אני לא אומרת מה נכון ומה לא, כי אין דרך נכונה הסוד בהקשבה הוא לשאול את השאלות בלי מילים ולקבל את התשובות מעצמך, אז אני שומעת סיפורים, רגשות, ולפעמים סודות. אנשים פותחים את הלב ואת הצלקות״.
היא התיישבה מולי, עם הבעה סקרנית. “הקשבה? זה באמת מקצוע?”
“לפעמים אנשים צריכים מקום לדבר, מקום שבו הם יכולים לשתף בלי שיפוט. זה יכול להיות בכל נושא, זאת יכולה להיות שיחה על משבר, על הצלחות, על הזדמנויות, על העבר או העתיד״ הסברתי.
היא קיפלה את ידיה, נראה שהיא מתעמקת במילים שלי. “את יודעת, אני זוכרת כשהייתי צעירה. חשבתי שהחיים הם פשוטים, אבל עם הזמן הבנתי כמה הם מורכבים. אנשים לא תמיד מדברים על מה שמפריע להם.”
“נכון,” הסכמתי. “הרבה פעמים יש דברים שאנשים נושאים עמם במשך שנים. כשאני מקשיבה להם, אני מרגישה שאני חלק מהמסע שלהם.״
“ואיך זה משפיע עליך?” היא שאלה, שפתיה מתעוותות בחיוך רך.
“זה מחייב אותי להיות רגישה ולא שיפוטית, נפש האדם זה כמו הר געש מבעבע מתחת לפני השטח מסתתרים רגשות ותשוקות שרק מחכות לפרוץ, לפעמים יש שקט, אבל כשהמכסה מתמוטט, התפרצות חושפת את היופי והעוצמה הפנימית, כמו לבה זורמת המפיצה חום ואור, אש ופחד בתוך מראה עוצמתי וחד פעמי״ עניתי. “גם בשיחות העצובות ביותר אני יוצאת עם תקווה ככה למדתי על העוצמה שבאנושיות״.
״את מתאימה את עצמך לסיטואציה״? היא שאלה
״מה את עושה כשמישהו מספר לך משהו שאת לא מסכימה איתו? ברומא התנהג רומאי״, היא שאלה בחיוך ציני.
״לא״, עניתי ״כשאני מקשיבה לכל כך הרבה סיפורי חיים של אנשים, אז מתגלה היכולת לראות את רומא ממעוף הציפור ולזהות סדקים באימפריה, לא הכל שחור או לבן״.
היא צחקה, נראה לי שהיא לא הבינה למה התכוונתי כי היא התחילה לספר לי על הגבר היחיד שאהבה בחייה, רומא הזכירה לה אותו.
במשך ארבעים דקות היא סיפרה לי עליו, היא תיארה אותו בפרטי פרטים עד שיכלתי להרגיש שאני מכירה אותו, היא לא פספסה אף פרט, היא תיארה רגשות במילים, היא ידעה לתת שמות לפרטים הכי קטנים, הכי כואבים והכי שמחים.
היא הניחה את ידה על כף ידי, והביטה בי בעיניים חמות. “אולי זה מה שצריך בעולם הזה – יותר הקשבה ואמפתיה”..
The Mistress
“A servant woman, a woman without rights”—that is the dictionary definition of the word mistress. After meeting her, I realized the dictionary needed to be rewritten. It began like any ordinary case.
